אנקופרזיס טיפול התנהגותי

אנקופרזיס- איך יוצאים מזה?

אחת מהתופעות שיותר מתסכלות הורים נוגעת במה שנראה לכאורה כקושי מתמשך מדי בגמילה מחיתולים, אבל בפועל מדובר על בעיית בריחת צואה שדורשת אבחון מקצועי וטיפול מותאם ספציפית לילד או הילדה שסובלים ממנה, במידה וזה אכן המצב.

תהליך של גמילה מחיתולים יכול להיות מסתכל, מייגע, ארוך והוא בהחלט לא מתנהל בקצב אחיד בקרב כל הילדים. זאת אומרת שאין גיל אחד שבו כולם אמורים להיות גמולים בו ללא יוצא מן הכלל, אבל כן קיים טווח שמתנהג כדיאגרמת פעמון. זאת אומרת שרוב הילדים יגמלו בתוך הטווח, וחלקם יגמלו הרבה קודם, או משמעותית אחרי וזה עדיין יהיה נורמלי.

באשר לגמילה מחיתולים, מגיע גיל שבו יוצאים מהטווח וזו הופכת להיות בעיה שמבקשת תשומת לב ודורשת טיפול. הורים רבים טועים לחשוב שמדובר על תוצאה של התעקשות רצונית של הילד וחווים תסכולים משמעותיים, אבל חשוב לדעת שמדובר על בעיה אמיתית והילד לא אשם. אנקופרזיס היא לא תופעה רצונית.

כשלושה אחוזים מכלל הילדים סובלים ויסבלו מבריחת צואה, כאשר לעיתים יכולה להתלוות אליה גם בריחת שתן, וברוב המוחלט של מקרי בריחת צואה טיפול התנהגותי יפתור לחלוטין את הבעיה. התאזרו בסבלנות וחלמה.

זיהוי ואבחון אנקופרזיס

אנקופרזיס היא בעיה קלינית ולכן היחידים שמוסמכים לאבחן קלינית את הבעיה הם צוות הטיפול הקליני, כלומר רופאה או רופא, אחות או אח. גם פסיכולוגית מוסמכת יכולה לאבחן את הבעיה משום שבמרבית המקרים המקור לבעיה הרפואית היא תגובה נפשית לשינוי, מחסור, מתח או מצוקה אחרת.

את האנקופרזיס מקובל לחלק לשניים- ראשוני ומשני. המופע הראשוני נובע כהמשך ישיר להעדר הגמילה בפועל ומופיע אצל ילדים שבעצם מעולם לא נגמלו מחיתול. המופע המשני של האנקופרזיס מופיע בקרב ילדים שכבר עברו גמילה ולמדו להטיל צואה ושתן באסלה או לפחות בסיר, אבל כבר לא תלויים בחיתול וייצרו שליטה על הסוגרים, שחווים לפתע רגרסיה. במסגרת הרגרסיה, ילד שהטיל בעבר צואה בסיר או באסלה לפתע מפסיק לעשות זאת והולך כאילו אחורה מבחינה התפתחותית.

למרות שהטיפול העיקרי באנקופרזיס הוא טיפול רגשי- התנהגותי, חשוב שהאבחון יהיה קליני ומקצועי ולכן חשוב לתת לרופא או אחות לאבחן את הבעיה על מנת לשלול מצבים אחרים.

פתופיזיולוגיה- מה בעצם המשמעות של בריחת צואה?

וודאי שאלתם את עצמכם איך בריחת צואה היא תוצאה של אצירת צואה שהרי מדובר על דבר והיפוכו. ובכן, בריחת צואה מתקיימת בעצם עבור נוזלי הצואה בעיקר וזאת בעקבות חסימות שנוצרות כתוצאה מצואה שהתאבנה ונתקעה בעקבות הימנעות מתמשכת מהטלת צואה.

במרבית המקרים ילדים נמנעים מהטלת צואה כתוצאה ממקור נפשי או רגשי. הימנעות מתמשכת אוצרת את הצואה במעי שדפנותיו מתרחבות בעקבות האגירה, מה שבשלב מסוים פוגע בעצבים שתפקידם לאותת על דחיפות להטלת צואה ובכך אין קריאה של הגוף. חשוב להבין שבריחת צואה נוצרת ממקור לא רצוני וככל שהבעיה כבר קיימת, למעשה מדובר על מצב שבו הגוף לא מצליח לאותת למוח שנדרשת הטלת צואה, על מנת שהמח יאפשר זאת.

לאורך הזמן הצואה מתגבשת ומתקשה מה שמייצר חסימות גושיות ודרכן נשפכים עודפי הנוזלים.

מה הטיפול לבריחת צואה

הטיפול הטוב ביותר לבריחת צואה הוא טיפול מניעתי וככל שיש יותר מודעות כך המניעה תהיה אפקטיבית יותר. היה ובעיה החלה להיווצר, נמצא עד כה כי אנקופרזיס טיפול התנהגותי משיג את התוצאות הטובות והמהירות ביותר.

למועד תחילת הטיפול יש משמעות והשפעה ישירה על מהירות ההשפעה שלו, לכן ההמלצה הגורפת היא להתחיל לטפל מה שיותר מהר. גם אם קיים חשד קל בלבד, חשוב להצטייד בידע הנדרש ולעיתים כמה פגישות ייעוץ מקצועיות זה בדיוק מה שיהיה נחוץ כדי לצייד אתכם בכלים הנחוצים כדי לצלוח את השלב הזה בנינוחות.

טיפול התנהגותי בשילוב תמיכה וסבלנות עם ההורים מאפשר לילד לבנות הקשרים מחדש, או לעיתים לבנות הקשרים שכלל טרם נבנו ולצאת לדרך שכוללת מערכת יחסים בריאה, עשירה ומפנקת עם האסלה.

אם אתם לקראת או בשלבים הראשונים של הגמילה, מודעות לתופעה ועבודה מתוך מטרה למנוע אותה תעשה לכם שירות גדול בעתיד. למידע וטיפים נוספים המשיכו לקרוא בלחיצה כאן.

למידע נוסף צרו עמנו קשר בטלפון מספר 03-6255255 ונשמח לעמוד לשרותכם.