שאלות שכיחות אנקופרסיס
אנקופרזיס אצל ילדים וחרדת אסלה- שאלות נפוצות
תהליך הגמילה מחיתולים הוא אחד מציוני הדרך החשובים בהתפתחות הילד, אך לא תמיד מדובר בתהליך פשוט. עבור חלק מהילדים, המעבר לשימוש קבוע באסלה מלווה בקשיים, התנגדויות ולעיתים גם בחוויות לא נעימות. הקשיים הללו עלולים להתפתח למצבים מורכבים יותר, כמו אנקופרסיס או חרדת אסלה- תופעות שמצריכות התייחסות מקצועית ותמיכה נכונה מצד ההורים.
מה זה אנקופרזיס?
אנקופרזיס (באנגלית Encopresis) הוא מצב שבו ילדים מעל גיל שלוש ממשיכים לבצע את צרכיהם מחוץ לאסלה- למשל בבגדים, במיטה או במקומות אחרים בבית ובגן. מדובר בתופעה שכיחה יותר ממה שנהוג לחשוב, והיא עלולה לעורר אצל הילד מבוכה ואצל ההורים דאגה ותסכול. חשוב לדעת שאנקופרזיס איננו “עצלנות” או חוסר חינוך, אלא מצב רפואי-התנהגותי הדורש אבחון מקצועי וטיפול מותאם.
ממה נובע אנקופרזיס אצל ילדים לרוב?
- עצירות כרונית- הסיבה המרכזית והנפוצה ביותר. כאשר הצואה קשה, הילד נוטה להימנע מיציאה, מה שגורם להצטברות צואה במעי ולדליפות לא רצוניות.
- חוויות של כאב ביציאות- יציאות קודמות כואבות עלולות לגרום לילד להימנע מהתרוקנות, ולהחמיר את המעגל של עצירות ולכלוך.
- קשיי גמילה מחיתולים- מעבר לא מוצלח או מלחיץ מדי לשימוש באסלה עשוי להוביל לדפוסי הימנעות והתאפקות.
- גורמים רגשיים או סביבתיים- מצבי לחץ, שינויים בבית או במסגרת, ותחושת חוסר שליטה עלולים להחריף את הבעיה.
- בעיות רפואיות נדירות יותר- במיעוט מהמקרים, אנקופרזיס עלול לנבוע ממבנה פיזיולוגי או מבעיה נוירולוגית שדורשת בירור רפואי.
מהי חרדת אסלה?
חרדת אסלה היא מצב שבו ילדים מתקשים או נמנעים מלעשות יציאות על האסלה. המצב גורם אצל הילד לפחד לעשות קקי בשירותים. לעיתים הפחד מתבטא בסירוב לשבת על האסלה כלל, ולעיתים הילד כן מוכן לשבת אך מתקשה לשחרר את הצואה. מדובר בתופעה מוכרת, שעלולה לגרום למצוקה הן אצל הילד והן אצל הוריו, אך עם גישה נכונה ניתן לעזור לילד להתגבר על החרדה ולרכוש הרגלי שימוש בריאים באסלה.
ממה נובעת חרדת אסלה?
חרדת אסלה עשויה להתפתח כתוצאה מגורמים שונים, ביניהם:
- עצירויות ויציאות כואבות בתקופת הינקות המוקדמת
- התנסות ביציאה כואבת במיוחד סמוך לתחילת הגמילה מחיתולים
- תגובה קשה של הורה או גננת ל ”תאונת קקי” ועוד מיגוון התנסויות לא נעימות הקשורות לביצוע יציאות.
- ישנם מקרים רבים בהם לא ניתן להצביע על גורם כלשהו להתפתחות של חרדת אסלה.
אנקופרזיס וחרדת אסלה- האם מדובר באותה התופעה?
למרות שאנקופרזיס וחרדת אסלה עשויות להיראות דומות מבחוץ, שכן שתיהן מתבטאות בקושי של הילד לעשות יציאות בשירותים- מדובר בשני מצבים שונים.
אנקופרזיס נובע לרוב מעצירות ודליפה לא רצונית של צואה, בעוד שבחרדת אסלה הילד נמנע באופן פעיל מהישיבה על האסלה או מהתרוקנות בגלל פחד או חרדה. ההבנה של ההבדל ביניהם חשובה, שכן כל אחד מהמצבים מצריך גישה טיפולית שונה.
דוגמאות ממקרים קליניים:
1. ילד בן שלש שנתיים וחצי. התחלנו גמילה מחיתולים לפני 4 חודשים. עושה פיפי חופשי בשירותים בלי בעיות בכלל. לגבי קקי לא מתקדם כלל. מבקש חיתול בכל פעם שצריך. לא מגיב לפרסים ונסיונות שכנוע שלנו. מה עושים?
ככל הנראה מדובר בגורם קיצוני של חרדה השולט בילד. יש לעודד אותו להשתמש באופן חופשי בחיתול. בשום פנים ואופן לא לנסות למנוע ממנו את החיתול. להימנע מהפעלת לחץ להשתמש באסלה. לפנות לרופא ילדים לשלול גורמים אורגני. לפנות לקבלת הדרכת הורים ליישום תכנית טיפולית התנהגותית במטרה להכחיד את החרדה.
2. הילד שלנו בן 3 וחצי ועושה קקי בתחתונים בלבד. הוא מתאפק ימים שלמים. בורחות לו כמויות קטנות של צואה מספר פעמים ביום. יכול לשבת על האסלה פרקי זמן ארוכים אבל לעולם לא יעשה שם קקי.
ככל הנראה מדובר בגורם קיצוני של חרדה השולט בילד. יש להעניק לו לגיטימציה מחלטת לעשות יציאות בתחתונים. להימנע מהפעלת לחץ להשתמש באסלה. לשאוף להגיע למצב שירשה לעצמו לעשות יציאות גדולות יותר בתחתונים וימנע מהתאפקות מכוונת. לפנות לרופא ילדים לשלול גורמים אורגניים. לפנות לקבלת הדרכת הורים ליישום תכנית טיפולית התנהגותית במטרה להכחיד את החרדה.
אנקופרזיס- טיפול טבעי, האם קיים כזה?
אנקופרזיס דורש טיפול מקצועי, אך לעיתים קרובות משלבים בו גם גישות טבעיות ולא פולשניות. בחלק גדול מהמקרים ניתן לשלב את הפתרונות הטבעיים הבאים כחלק מהטיפול:
- תזונה עשירה בסיבים- ירקות, פירות ודגנים מלאים המסייעים לריכוך הצואה.
- שתייה מרובה- הקפדה על שתיית מים לאורך היום למניעת יובש ועצירות.
- פעילות גופנית- תנועה סדירה (משחק, ריצה, רכיבה על אופניים) המעודדת פעילות מעיים תקינה.
- שגרה קבועה- ישיבה רגועה על האסלה אחרי הארוחות ליצירת דפוסי התרוקנות קבועים.
- תמיכה רגשית- סבלנות, עידוד חיובי והימנעות מענישה כדי להפחית מתח ובושה.
- במקרים מסוימים- שילוב טיפול תרופתי עדין לפי המלצת רופא, לצד הגישות הטבעיות.
שאלות ותשובות נפוצות על גמילה, חרדת אסלה ואנקופרזיס
מה עושים כשילד בן שנתיים מפחד לעשות קקי?:
בגיל שנתיים רבים מהילדים עדיין בשלבי גמילה, ולכן פחד לעשות קקי הוא תופעה מוכרת. חשוב לגלות סבלנות, לא ללחוץ על הילד, ולהציע אלטרנטיבות כמו שימוש בסיר, עד שירגיש מוכן לאסלה.
מה הסיבה שילד בגמילה לא עושה קקי?
לעיתים ילד בגמילה לא עושה קקי כי הוא מתאפק מחשש לכאב או מתוך פחד מהאסלה. ההתאפקות עלולה להוביל לעצירות ולהקשות עוד יותר על התהליך.
איך לגרום לילד לעשות קקי בשירותים?
הדרך הטובה ביותר היא לעודד בעדינות ולא בלחץ. ניתן להשתמש בחיזוקים חיוביים, ליצור שגרה קבועה לישיבה על האסלה אחרי הארוחות, ולהסביר לילד בשפה פשוטה מה קורה לגוף בזמן יציאה.
הילד שלי מפחד לעשות קקי בשירותים. מה אפשר לעשות?
כאשר יש פחד לעשות קקי בשירותים, כדאי לזהות את מקור הפחד ולהתמודד איתו בהדרגה. למשל, להתחיל בישיבה על האסלה בלי דרישה להתפנות, לשלב משחק או סיפור, ובהמשך לעבור ליציאה מלאה.
איך גורמים לילד לעשות קקי בשירותים אם הוא מתנגד בתוקף?
במקרה כזה חשוב במיוחד להימנע מעונשים או מלחץ. במקום זאת, מציעים תהליך הדרגתי, חיזוקים חיוביים, ולפעמים גם פנייה לייעוץ מקצועי שיסייע בהכוונה.
טיפול בחרדת אסלה ואנקופרזיס- ד”ר ברוך קושניר
גמילה מחיתולים יכולה להיות תקופה מבלבלת ומאתגרת, הן עבור הילד והן עבור הוריו. במצבים מסוימים, הקשיים הטבעיים בתהליך עלולים להתפתח לבעיות מורכבות יותר כמו חרדת אסלה או אנקופרזיס, המתבטאות בהתאפקות ממושכת, יציאות בבגדים או הימנעות משימוש באסלה.
חשוב לדעת שמדובר בתופעות מוכרות ושכיחות, הניתנות לטיפול יעיל בעזרת שילוב של ליווי מקצועי, הדרכת הורים ותמיכה מתמשכת בילד.
ד”ר ברוך קושניר, פסיכולוג רפואי מומחה, מטפל מאז שנת 1982 בילדים עם בעיות שליטה בסוגרים, ומציע גישה מקצועית ואנושית שמותאמת לכל משפחה. תחומי הטיפול במרפאתו כוללים: הרטבת לילה ויום, חרדת אסלה, אנקופרזיס, התלכלכות והתאפקות ממושכת, ביצוע יציאות בחיתול בלבד ועוד.
מלבד תורים וטיפולים מקצועיים מצוות המרפאה, ניתנים במרפאה של ד”ר קושניר מידע וכלים מעשיים על טיפול מהבית, מוצרים משלימים וקורסים ייעודיים לסיוע בבעיה- והכל בגישה נעימה ומשחקית המותאמת באופן אישי לכם ולילדכם.
למידע נוסף ולקביעת תור ניתן לפנות אלינו ונשמח לסייע לכם ולילדכם בהקדם:
טלפון: 03-6-255-255
מייל: kushnirhelp@gmail.com
מוזמנים למלא טופס באתר שלנו ואנו ניצור איתכם קשר.