תפריט
תפריט
ילד (או מבוגר) שאינו סובל מהרטבת לילה, חי בחופשיות מוחלטת במה שקשור לשליטה בשלפוחית ואינו עושה כל פעולה מיוחדת בעניין. מערכת הרפלקסים האחראית על השליטה בשלפוחית בזמן שינה מתפקדת אצלו באופן עצמאי, בדיוק כמו מערכות אחרות בגוף – נשימה, לב וכו’. הוא שותה בחופשיות בשעות הערב; הוא יכול להיות עייף ולישון שינה עמוקה מאוד; הוא לא מושפע מהבדלי טמפרטורה או ממצבי רוח לפני השינה; הוא לא חייב להקפיד להתפנות לפני השינה, ומובן שלא מעירים אותו באופן יזום בלילה.
מכאן שהמטרה של כל טיפול בהרטבה היא להביא את הילד המרטיב לאורח חיים רגיל, שפירושו שהילד יוכל ללכת לישון ללא כל אחריות או הכנות מיוחדות, ככל הילדים.
להלן שאלות שכיחות בנושא. תוכלו גם לפנות אלינו בטלפון או בטופס:
הרטבת לילה נגרמת כתוצאה מתפקוד לקוי של מערכת הרפלקס האחראית לשליטה בשלפוחית השתן. מדובר בהפרעה בתקשורת בין שלפוחית השתן למערכת העצבים.
הטיפול היעיל ביותר להרטבת לילה הוא אזעקת הרטבת לילה (זמזם), כאשר היא ניתנת במסגרת הדרכה ותמיכה מקצועית.
בהחלט כן !
הרטבת לילה אינה נובעת משתיית יתר לפני השינה. ילד שאין לו בעיית הרטבה, יכול לשתות כאוות נפשו לפני השינה והוא לא ירטיב בלילה. אם שלפוחית השתן שלו תהיה גדושה הוא יחוש את הלחץ ויקום לשירותים. מצב זה שואפים להשיג גם אצל הילד המרטיב. לכן: יש לשתות בחופשיות מוחלטת לפני השינה.
ניסיונות להגביל את הילד בשתייה לפני השינה אינם תורמים כהוא זה לפתרון הבעיה, כי אם יוצרים ויכוחים ומריבות בין הילד וההורים ומעכירים את האווירה בבית.
בהחלט לא !
לד ללא בעיית הרטבה, לא ירטיב בלילה גם אם לא יתפנה בשירותים לפני השינה. אם שלפוחית השתן שלו תהיה גדושה, הוא יחוש את הלחץ ויקום לשירותים. מצב זה שואפים להשיג גם אצל הילד המרטיב. לכן, יש להשאיר את ההחלטה לגבי התפנות לפני השינה בידי הילד.
הפעלת לחץ על הילד להתפנות בשירותים לפני השינה אינה מביאה כל תועלת, אלא מעוררת ויכוחים ומריבות ומעכירה את האווירה בבית. יש להדגיש, כי לא תמיד הילד יחוש צורך להתפנות בשירותים בדיוק לפני השינה. סירובו לכך בדרך כלל נובע מהסיבה הפשוטה ש”אין לו !”
לעתים ההורים מפרשים את הסירוב כאדישות, כחוסר אכפתיות או אפילו כרצון מכוון להרטיב בלילה, ומטיחים האשמות כאלה בילד מה שמוסיף לסבלו הנפשי ולתחושות הכישלון וחוסר האונים שהוא חווה
בהחלט לא !
ילד ללא בעיית הרטבה לא ירטיב בלילה. הוא שותה ואוכל מה שהוא רוצה וכמה שהוא רוצה. אם אכל או שתה מאכל או משקה בעל תכונות משתנות באופן מיוחד, תהיה שלפוחית השתן שלו גדושה, הוא יחוש את הלחץ ויקום לשירותים. מצב זה שואפים להשיג גם אצל הילד המרטיב.
ניסיונות לשלוט על סוגי המשקאות או המאכלים שהילד יצרוך לפני השינה אינם מביאים כל תועלת, כי אם מעוררים ויכוחים ומריבות בין הילד וההורים ומעכירים את האווירה בבית
בהחלט לא!
שינה עמוקה וטובה היא דבר מבורך התורם רבות לתפקוד תקין במשך היום. רוב הילדים והמבוגרים ישנים עמוק ואינם מרטיבים. גם הילד המרטיב יוכל לישון עמוק ולא להרטיב כאשר יטופל ובעייתו תיפתר.
לכן, יש לאפשר לילד המרטיב לשחק, להתרוצץ ולהתעייף כאוות נפשו במשך היום. אין לכפות עליו הגבלות כלשהן ואין להכתיב לו שעות שינה מוקדמות כדי למנוע הרטבה בלילה.
ניסיונות כאלה יגררו מריבות וויכוחים עם ההורים ויעכירו את האווירה בבית.
בהחלט לא!
ילד רגיל לא ירטיב בלילה בין אם יעירו אותו ובין אם לאו. השליטה בשלפוחית היא עצמאית ואוטומטית. רוב הילדים (והמבוגרים) ישנים שינה רציפה כל הלילה, ואם השלפוחית גדושה הם מתעוררים וקמים לשירותים.
הערת ילד משנתו בלילה יכולה למנוע הרטבה באותו לילה בלבד, אך אינה מובילה לפיתוח יכולת לשליטה עצמאית ואוטומטית בשלפוחית השתן. לאורך זמן, פעולה כזו עשויה לפגום באיכות השינה של הילד ולחבל בכושר הריכוז ובתפקודו במשך היום.
כאשר הילד ישן עמוק ומתנגד להערה ולהליכה לשירותים, נוצרים ויכוחים ועימותים מתישים וחסרי תועלת הגורמים לעגמת נפש נוספת לילד ולהוריו.
בהחלט לא !
הרטבת לילה אינה בשליטתו של הילד. זהו שיבוש בפעולתו של מנגנון רפלקסים אוטומטי המפקח על שלפוחית השתן. הטיפול כאן נועד לתקן שיבוש זה.
הצעת פרסים או איום בעונשים עשויים לחדד את הדריכות של הילד, לגרום לו לישון פחות טוב ובכך להשיג שליטה מסוימת בשלפוחית, אלא ששליטה זו אינה מבוססת על תפקוד תקין ועצמאי של מערכת הרפלקסים, ובדרך כלל היא קורסת לאחר מספר ימים, והילד חוזר להרטיב. בהקשר זה, ניתן גם לראות תופעה נפוצה של ילדים מרטיבים אשר מצליחים להיות יבשים כאשר ישנים בבית אחר (אצל קרובים או חברים). ההורים מפרשים זאת בטעות כ”עוד הוכחה” לכך שהילד מסוגל לשלוט בבעיה אם רק ירצה.
נוסף על כך, בשימוש בפרסים משתמע מסר של אי-אמון כלפי הילד וחוסר הבנה של הקושי שלו, המטיל את האחריות לבעיה על כוח הרצון של הילד. זוהי טעות הפוגעת בדימוי העצמי של הילד ומוסיפה לתחושות הבדידות, התסכול וחוסר האונים שהוא חווה. לכן, אין להציע פרסים ואין לאיים בעונשים כדרך להפסיק הרטבת לילה.
בהחלט לא!
הטלת משימה זו על הילד כעונש או כתמריץ למאמץ גדול יותר שלא להרטיב בלילה – היא שגויה, מזיקה ומשפילה.
בעיית ההרטבה נובעת מליקוי פיזיולוגי. לילד אין על כך שליטה של ממש, ולכן הטלת עונשים לא רק שלא תתרום לפתרון הבעיה, אלא תפגע בילד ותשפיל אותו.
תלוי !
המענה הנכון ביותר לבעיה של הרטבת לילה הוא טיפול בבעיה והפסקת ההרטבה כבר בגיל ארבע.
אצל ילדים אשר אינם מטופלים, תחתוני הלילה הסופגים החד-פעמיים מספקים הקלה פרקטית משמעותית בהתמודדות עם הבעיה: הם חוסכים את האי-נעימות הפיזית, את הריחות ואת הכביסות. השימוש בהם מאפשר לילד ולמשפחה ללון מחוץ לבית, לצאת לטיולים וכו’.
ניתן להשתמש בתחתוני הלילה גם במהלך הטיפול עצמו (זמזם ההרטבה מוצמד לתחתונים) ובכך להימנע לחלוטין מהרטבה של בגדים וכלי מיטה.
בהחלט לא !
רוב הילדים נגמלים מהרטבה בלילה בין הגילים שנה וחצי עד שלוש. הגמילה מתרחשת כתהליך התפתחותי טבעי ואינה תלויה בדרך פעולתם של ההורים. אין למעשה דרך “נכונה” כלשהי אשר על ההורים לנקוט כדי לגמול מהרטבה בלילה.
לכן, אין כל סיבה שהורים יחפשו את ה”טעויות” שעשו או שיחושו תחושות אשם או כישלון בעניין זה.
כמעט כל הילדים שלא נגמלו באופן טבעי מהרטבת לילה עד גיל 4, יכולים לקבל טיפול באמצעות “זמזם הרטבה” ולהיגמל.
סביר שכן !
רוב הילדים מתאימים לטיפול באמצעות הזמזם האלקטרוני.
כדי לקבל תשובה מדויקת לגבי הילד שלכם, אנא מלאו את שאלון ההתאמה לטיפול שבאתר זה, העבירו אותו אלינו ונשמח להשיב .
לא בהכרח !
כאשר ההרטבה מתרחשת בלילה בלבד, אין צורך בבדיקות רפואיות. כאשר להרטבה בלילה נלווית גם הרטבה ביום, בזמן ערות, כדאי לבקש מרופא הילדים לבצע בדיקות שתן ובדיקת אולטרה סאונד של דרכי השתן.
בהחלט לא !
הטיפול באמצעות זמזם אלקטרוני אינו יכול להזיק כלל.
לגמילה מהרטבת לילה יש השפעה חיובית משמעותית במישורים רבים:
משתפרת האווירה הכללית בבית, שחרור מנטל של כביסות, מריחות לא נעימים, שחרור מכעסים על הילד ומהצורך לשמור “סוד”; משתפר הדימוי העצמי של הילד אשר קודם לכן חש תחושת כישלון והתבייש בבעיית ההרטבה;
מתחזקים הביטחון העצמי ויכולת ההסתגלות החברתית כתוצאה מהסרת המגבלות על טיולים, לינה אצל חברים וכו’.
בהחלט כן !
כאשר מנסים טיפול בהרטבת לילה באמצעות זמזם אלקטרוני ללא הדרכה מקצועית מתאימה, קשה מאד להצליח. כאשר מבצעים את הטיפול במסגרת מקצועית אשר מספקת הדרכה , ליווי ומעקב – קשה מאוד להיכשל
גם אם נכשלתם בעבר תוכלו בהחלט להצליח הפעם
ממש לא משנה.
כל זמן וכל עונת שנה הם טובים להתחלת טיפול בבעיית ההרטבה.
בהחלט לא !
הנטיה להרטבה ב עוברת בתורשה ברוב המקרים. עם זאת, אין כל הכרח שילד ירטיב עד הגיל שבו אחד מהוריו הרטיב. ניתן לטפל בבעיה אצל כל הילדים כבר מגיל 3
קיימות כיום שתי תרופות עיקריות המיושמות לטיפול בהרטבת לילה:
א. מינירין
זהו הורמון סינטטי המפחית את כמות הנוזלים העוברת בלילה מן הכליות אל שלפוחית השתן. הוא ניתן בצורת כמוסה קטנה אותה מוצץ הילד מתחת ללשון ממש לפני השינה.
ב. נוביטרופן
גורמת להרפיה של שרירי השלפוחית ובכך להרחבת הקיבולת שלה.
יתרונות התרופות:
אפקט מיידי
יישום פשוט, ע”י מציצת כמוסה לפני השינה
חסרונות התרופות:
משפיעות רק על כ 60% מהילדים המשתמשים בהן
ההתערבות הטיפולית ” מקפיאה ” את הבעיה ואינה מטפלת בשורש שלה. כמעט כל הילדים המקבלים תרופות חוזרים להרטיב זמן קצר אחרי שמפסיקים אותן.
מומלץ להשתמש בתרופות במצבים הבאים:
במצבים נקודתיים כגון : מסיבות פיג’מות, טיולים וכיוצא בזה
בשילוב עם טיפול התנייתי באמצעות הזמזם כאמצעי להתמודדות עם שינה עמוקה וריבוי אירועי הרטבה במהלך הלילה.
הפתרון היעיל ביותר להרטבת לילה, כפי שמקובל על רוב רובם של אנשי המקצוע בעולם, הינו טיפול התנייתי באמצעות זמזם הרטבה במסגרת הדרכה, ליווי ומעקב במרפאה מקצועית. האם הטיפול במרפאתינו יכול לפתור את בעיית ההרטבה של הילד שלכם?
נא מלאו שאלון איבחון . הצוות המקצועי שלנו ישוב אליכם עם התייחסות מפורטת.
טיפול באזעקת הרטבת לילה (זמזם) מתאים כמעט לכל ילד שמרטיב בלילה. ניתן לטפל בילדים מגיל 3, ויש לטפל בהם מגיל 5.
ישנם מגוון מכשולים העשויים להיות שונים ממשפחה אחת לאחרת. המכשולים הנפוצים והמאתגרים ביותר הם שינה עמוקה ואירועי הרטבה מרובים בלילה. כחלק מהניסיון שלנו בקליניקה שלי בישראל, פיתחנו כלים מותאמים לכל ילד ומאפשרים להתגבר גם על המכשולים המורכבים ביותר.
כאשר הטיפול מתבצע על פי ההדרכה שלי שלב אחר שלב, קשה מאוד להיכשל.
משך הטיפול שונה מילד אחד לאחר. ברוב המקרים זה לוקח בין 5 ל-6 חודשים. יש ילדים שמתייבשים לחלוטין הרבה קודם, ויש כאלה שהטיפול עשוי להימשך אצלם גם מעבר ל-18 חודשים. תמיד מומלץ להתמיד ולהתעקש עד לפתרון הבעיה ולא לדחות את הטיפול לגילאים מאוחרים יותר.
המאמץ העיקרי כולל שימוש מתמיד באזעקה והתעוררות במהלך הלילה. ההנחיות שלי שלב אחר שלב רגישות מאוד לנושא ולהנחיות, כדי לאפשר הן לילד והן להורים להתמיד בביצועים מבלי להתיש אותם ולגרום לתסכול.
המדריך שלי שלב אחר שלב מבוסס על ניסיון טיפולי ועבודת מחקר עם קרוב ל-40,000 ילדים. הניסיון, הידע וסיפורי ההצלחה לאורך השנים, הוכיחו את עצמם ואת יעילות הטיפול לצורך גמילה מהרטבה בלילה.
טיפולים תרופתיים משפיעים רק על כ-60% מהילדים. גם אז, כמעט תמיד השפעתם חולפת ברגע שמפסיקים ליטול את התרופה. לעומת זאת, טיפול באמצעות זמזם שמתבצע תוך הכוונה ותמיכה מקצועית, מניב הצלחה של כ-85%. רק כ-20% מהילדים חוזרים להרטיב לאחר שהשיגו יובש מוחלט. במקרים כאלה חוזרים על הטיפול באמצעות הזמזם, שלאחריו רק כ-5% חוזרים שוב להרטיב אחרי שמשיגים שוב יובש מוחלט.
לא!
הרטבת לילה אינה נגרמת משתייה מופרזת לפני השינה. ילדים ללא בעיית של הרטבת לילה יכולים לשתות כאוות נפשם לפני השינה, ולהישאר יבשים כל הלילה. הם ישנים רצוף כל הלילה או מרגישים את הלחץ בשלפוחית השתן ומתעוררים לשירותים.
זהו בדיוק המצב אליו צריכים להגיע ילדים המרטיבים בלילה. ניסיונות להגביל את השתייה בערב אינם תורמים דבר לפתרון הבעיה. במקום זאת, הם מעוררים עימותים בין הילד להורים, ויוצרים אווירה עכורה בבית.
לא!
הרטבת הלילה אינה נגרמת מאי ריקון שלפוחית השתן לפני השינה. ילדים ללא בעייה של הרטבת לילה יכולים להימנע מלרוקן את השלפוחית לפני השינה, ולהישאר יבשים כל הלילה. הם יחזיקו כל הלילה או ירגישו את הלחץ בשלפוחית השתן שלהם ויתעוררו לשירותים.
זהו בדיוק המצב אליו צריכים להגיע ילדים המרטיבים בלילה. דרישה מהילדים לבקר בשירותים ממש לפני השינה אינה מונעת הרטבת לילה. היא מעוררת עימותים ויוצרת אווירה עכורה בבית.
לא!
הרטבת לילה אינה נגרמת מצריכה של מזון או משקאות מסוגים מסוימים לפני השינה. ילדים ללא בעייה של הרטבת לילה יכולים לשתות ולאכול כל מה שהם אוהבים לפני השינה. הם יישארו יבשים כל הלילה או ירגישו את הלחץ בשלפוחית השתן שלהם ויתעוררו לשירותים.
זהו בדיוק המצב אליו צריכים להגיע הילדים המרטיבים. ניסיונות לשלוט בסוגי המזון והמשקאות שילדים צורכים לפני השינה אינם מונעים הרטבה. לעומת זאת, הם עלולים ליצור ויכוחים ולגרום לאווירה לא נעימה בבית
לא!
שינה עמוקה היא חוויה רצויה וחיובית, התורמת תרומה רבה לתפקוד של הילד במהלך היום. רוב הילדים והמבוגרים ישנים עמוק ואינם מרטיבים בלילה. לאחר שמטפלים בהרטבת הלילה ופותרים אותה הילדים יכולים לישון עמוק ולא להרטיב כלל.
מומלץ לאפשר לילדים הסובלים מהרטבת לילה, להתרוצץ ולהתעייף ככל העולה על רוחם במהלך היום. אין צורך לאכוף מגבלות מכל סוג או לקבוע שעת שינה מוקדמת על מנת להימנע מהרטבה בלילה. התערבויות כאלה מעוררות עימותים ומעיבות על האווירה בבית.
לא!
רוב הילדים לא מרטיבים בלילה, מכיוון שהשליטה שלהם בשלפוחית השתן היא אוטומטית ועצמאית. רוב הילדים והמבוגרים ישנים כל הלילה ללא הפרעה, ואם שלפוחית השתן מתמלאת, הם מתעוררים מהלחץ והולכים לשירותים.
אמנם הערה לשירותים בלילה ביוזמת ההורים עשויה למנוע הרטבה במהלך לילה מסוים, אך היא לא תתרום להתפתחות של יכולת שליטה עצמאית בשלפוחית השתן לאורך זמן.
לא!
הילד אינו שולט בהרטבת לילה. זו בעיה בפעולת מערכת הרפלקסים האוטומטית השולטת בשלפוחית השתן , שהטיפול בזמזם נועד לתקן את הבעיה הזו. אכן, מתן פרסים או איום בעונשים עלולים לחדד את הערנות, להפוך את השינה לעמוקה פחות ולהקל על השגת שליטה מסוימת בשלפוחית השתן. אבל שליטה זו אינה מבוססת על תפקוד נורמטיבי ועצמאי של מערכת הרפלקסים, ובדרך כלל קורסת לאחר מספר ימים, והרטבת הלילה מחודשת.
בהקשר זה, ישנה תופעה נפוצה בקרב מרטיבי לילה שנשארים יבשים כשהם ישנים בבית אחר, אצל קרובי משפחה או חברים. חלק מההורים מפרשים זאת באופן שגוי כ”הוכחה נוספת” לכך שילדיהם מסוגלים להתגבר על הבעיה אם רק ירצו בכך.
: לא!
הטלת על ילדים המרטיבים בלילה את משימת הכביסה כעונש כדי שיעשו מאמץ גדול יותר להישאר יבשים בלילה היא שגויה, מזיקה ומשפילה. הרטבת לילה היא תוצאה של בעיה פיזיולוגית. לילד אין על כך שליטה, והענישה לא רק שאינה תורמת לפתרון הבעיה, אלא רק תפגע בו ותשפיל אותו.
זה תלוי.
הדרך הטובה ביותר להתמודד עם בעיית הרטבת לילה היא לטפל בה באמצעות זמזם הרטבה. אצל ילדים שאינם מטופלים, תחתוני לילה סופגים חד פעמיים מקלים מאד על ההתמודדות עם הבעיה. הם חוסכים את אי הנעימות הפיזית, את הריחות ואת הכביסה הבלתי נגמרת. השימוש בהם מאפשר לילדים ולמשפחה לישון מחוץ לבית, לצאת לחופשות וכו’. ניתן להשתמש בחיתולים גם במהלך הטיפול באמצעות הזמזם וכך נמנעת לחלוטין הרטבת הבגדים והמצעים.
לא!
רוב הילדים נגמלים בלילה בין הגילים 18 חודשים ו 3 שנים. זוהי תוצאה של תהליך התפתחותי טבעי, שאינה תלויה בפעולות כלשהן של ההורים. למעשה, אין צעד “נכון” אחד שהורים יכולים לעשות כדי למנוע מהילד להרטיב את המיטה בלילה.
לכן אין סיבה שהורים יחפשו את הטעויות שהם עשו, וגם לא צריכה להיות להם תחושת אשמה או כישלון בעניין הזה. כמעט כל הילדים שאינם יבשים באופן טבעי בלילה עד גיל 4, יכולים להיות מטופלים בהצלחה באמצעות זמזם הרטבה.
סביר מאוד!
טיפול באמצעות זמזם הרטבה מתאים לרוב הילדים.
לא בהכרח.
כאשר ההרטבה מתרחשת בזמן שינה בלבד, אין צורך בבדיקות רפואיות. כאשר היא מתרחשת גם בזמן שינה וגם בזמן ערות, מומלץ לבצע בדיקות שתן ואולטרסאונד של דרכי השתן.
לא!
טיפול באמצעות זמזם הרטבה אינו מזיק כלל. יתרה מכך, לפתרון בעיית ההרטבה יש השפעה חיובית משמעותית גם על מספר תחומים אחרים. האווירה הכללית בבית משתפרת, עומסי הכביסה יורדים וכך גם הריחות הלא נעימים. אין סיבה לכעוס על הילד, ולשמור את הנושא “בסוד”. בנוסף, החופש החברתי, הדימוי העצמי והביטחון העצמי של הילד משתפרים.
כן!
אם נעשה שימוש בזמזם הרטבה ללא סיוע מקצועי מתאים, קשה מאוד להצליח. כאשר הטיפול ניתן במסגרת מקצועית המספקת הדרכה, ליווי ומעקב – קשה מאוד להיכשל.
אין הבדל בכלל. כל עת וכל עונה של השנה מתאימים לטיפול באמצעות זמזם הרטבה.
לא! אמנם הנטייה להרטבת לילה היא לרוב תורשתית, אך לא בהכרח שילד ירטיב בלילה עד הגיל בו הוריו הרטיבו. ניתן לטפל בבעיה בהצלחה כבר מגיל ארבע.
בסוגים מסוימים של מכשירים חוטיים הכבל ששעובר מתחת לחולצה נוגע בעור. במקרה שהילד רגיש ומתלונן על כך, ניתן למנוע מהכבל מגע עם העור באמצעות שימוש בשתי חולצות, כאשר הכבל מועבר בין השתיים. בנוסף, אפשר להציע לילד להתקין את הזמזם רק לאחר הוא שנרדם, כך שלא ירגיש אותו בכלל.
יש ילדים שרגישים למגע של הרפידה או הקליפ של החיישן בתוך התחתונים. במקרים אלו מומלץ להשתמש בשני זוגות תחתונים אחד על גבי השני, ולמקם את הרפידה בין שני הזוגות. באופן זה, הפריט היחיד שנמצא במגע עם הגוף של הילד הוא התחתונים שלו.
למרות שהבעיה העיקרית בטיפול באמצעות הזמזם היא שינה עמוקה, ישנם ילדים שעלולים להיבהל מצליל הזמזם. כאשר יש חשש לאפשרות כזו, במיוחד עבור ילדים המטופלים בגיל צעיר מאוד (4) יש לנקוט בפעולה.
חשוב מאוד למנוע חוויות טראומטיות של הילד בתחילת הטיפול על מנת לא לייצר התנגדות וחשש מהמשך השימוש בזמזם. במקרה כזה ישנן מספר אפשרויות:
א. לתרגל את השימוש בזמזם עם הילד לפני תחילת הטיפול ולאפשר לילד להפעיל ולכבות את הזמזם מספר פעמים. בנוסף, אפשר לבקש מהילד להעמיד פנים שהוא ישן, ואז “להתעורר” וללכת לשירותים כאשר אתם מפעילים את הזמזם.
ב. להפעיל את הזמזם בעוצמה נמוכה יותר.
ג. לישון ליד הילד בלילות הראשונים או לאפשר לילד לישון ליד ההורים.
ד. בכאשר משתמשים בזמזם אלחוטי, אפשר להניח את הזמזם מחוץ לחדר הילד או אפילו בחדר ההורים בתחילת הטיפול. ההורים ישמעו את הזמזם ויגיעו במהירות למיטת הילד כדי להעיר אותו, כאשר בהמשך הוא יתרגל בהדרגה לצליל הזמזם
חשוב מאוד להשתמש בזמזם כל לילה במהלך הטיפול. יחד עם זאת, המציאות מכתיבה לא פעם תנאים המקשים מאוד על השימוש בזמזם. למשל, לינה עם חברים או איסור שימוש בזמזם בשל הנחיות הלכה לשמירת שבת. במקרים כאלה ניתן לדלג על השימוש בזמזם בלילות מסוימים. אם נעשה שימוש עקבי בזמזם ברוב הלילות, איכות הטיפול לא תיפגע.
לאחר טיפול מוצלח של זמזם הרטבה, כ-80% מהילדים נשארים יבשים לתמיד. עם זאת, כ-20% עשויים לחוות הישנות של הבעיה, המאופיינת בדפוסים ובצירי זמן משתנים, לעתים קרובות ללא סיבה בסיסית ברורה. אם מתרחשים שלושה מקרים משמעותיים של הרטבת לילה תוך חודש לאחר סיום הטיפול, רצוי לחזור על הטיפול בזמזם. הסבירות להישנות נוספת לאחר שלב זה היא כ-5% וגם במקרים כאלה, מומלץ גם להתחיל מחדש את הטיפול בזמזם.
בתור התחלה, מומלץ לאתר את הסיבות המדויקות לחוסר הרצון של הילד לבצע את הטיפול. לעתים קרובות, התנגדות זו עשויה לנבוע מאי נוחות הקשורה לשימוש בזמזם או מבעיות טכניות שניתן לטפל בהן. אם הילד מפגין התנגדות עזה לשימוש בזמזם, מומלץ לנהל שיחה כדי להסביר את חשיבות הטיפול ולהמתין בסבלנות להסכמתו. חשוב להכיר בכך שלא ניתן לכפות את הטיפול על הילד בניגוד לרצונו.
הגישה לאתגר זה תלויה בנסיבות הספציפיות. ניתן להמליץ על מספר אסטרטגיות ולבדוק כל גישה כזו בבית בתחילה כדי להבטיח את יעילותה. בין היתר ניתן לייעץ לילד להגביל את צריכת הנוזלים בערב ולפני השינה, לבקר באופן קבוע בשירותים לפני השינה וכן להשתמש בשעון מעורר כדי להנחות ביקורים בשירותים במהלך הלילה. עוד אפשרויות הן שימוש בתרופות להרטבת לילה, שימוש דיסקרטי באמצעי ספיגה וכן ליווי של ההורים בטיולי בית ספר הנמשכים מספר לילות. ההיבט המהותי הוא בחירת גישה המבטיחה מניעת הרטבת לילה בלילות מחוץ לבית.
חיוני לספק לכל הילדים בבית הסבר כיצד מתפקדת מערכת השליטה בשלפוחית השתן בגופנו, ועל האתגרים העומדים בפני ילד עם הרטבת לילה. גישה זו נועדה להבהיר כי הרטבת לילה היא בעיה פיזיולוגית, הדומה לליקוי ראייה או שמיעה, או אפילו למחלות נפוצות כמו שפעת. חשוב להדגיש שהרטבת לילה אינה משקפת את אישיותו או היכולות של הילד. ניצול ספר ההסבר הזמין באתר שלנו “הרטבת לילה – מה קורה בגוף?” יכול להועיל למטרה זאת.
ניתן לחזק את החוסן הנפשי של הילד באמצעות תמיכה והעצמה בלתי מעורערת שמספקים הוריו. תמיכה זו מחזקת את ההבנה שהרטבת לילה היא בעיה פיזיולוגית, ללא כל קשר ליכולותיו או אישיותו של הילד. סביבה מטפחת זו מקדמת קבלה עצמית לגבי הרטבת לילה, ופועלת כמחסום מגן מפני תגובות שליליות של אחרים.
מדובר בתופעה שכיחה בקרב ילדים המתמודדים עם הרטבת לילה. היכולת להישאר יבש בסביבות שונות מחוץ לבית, היא בדרך כלל קצרת מועד ובדרך כלל הבעייה מתעוררת מחדש כשהם חוזרים לסביבתם הביתית. חיוני לא לפרש זאת כהוכחה לכך שהילד יכול להחליט במודע מתי להישאר יבש.
ההסבר טמון ככל הנראה בעובדה שכאשר הם ישנים מחוץ לבית, חלק מהילדים הופכים מודעים היטב למבוכה הפוטנציאלית של חשיפת הרטבת הלילה שלהם לאחרים. הדבר מניע אותם להיות ערניים במיוחד וכך להישאר יבשים, אך ערנות זו עלולה לבוא על חשבון איכות השינה שלהם. כאשר מערכת הרפלקסים של הגוף פועלת בצורה מיטבית, אין צורך בערנות מוגברת כזו, והילדים נשארים יבשים ללא קשר לסביבת השינה שלהם.
