גמילה מחיתולים בסוף שבוע

זוהי תכנית אינטנסיבית ממוקדת המיושמת על ידי ההורים באופן רציף במהלך מספר ימים (מומלץ בסוף שבוע ארוך או במהלך ימי חג).

לפני יישום התכנית, יש לוודא כי הילד מראה סימנים ברורים של מוכנות לגמילה, ובמיוחד גילויי רצון להפסיק את השימוש בחיתול ולעבור לשימוש באסלה. מומלץ ליישם את התכנית לאחר תקופה שבה הילד נחשף לספרים ולסרטונים בנושא.

1.   מפנים סוף שבוע ארוך (יומיים-שלשה) ומקדישים אותו במיוחד לנושא הגמילה
2. במהלך השבועיים שקודמים לאותו סוף שבוע, מתחילים לדבר עם הילד על הנושא ומבצעים סדרה של הכנות: הולכים עם הילד לחנות ורוכשים אתו תחתונים חדשים בשבילו תוך שיתופו בבחירה (צבעים, דוגמאות) והפיכת המאורע למשהו מרגש, שמח ונעים. יש לרכוש מספר רב של זוגות תחתונים (כ-20) כי בהתחלה יהיו החלפות רבות, ולא יהיה זמן לכבס ולייבש. קיום מלאי גדול של זוגות להחלפה מפחית את הלחץ מההורים
3. רוכשים עם הילד בובה שניתן למלא אותה במים ואשר יכולה “לעשות פיפי”
4. מכינים מלאי גדול של פרסים קטנים כגון: מדבקות וצעצועים זעירים
5. מתחילים את התהליך בכך שמגייסים את הילד למשימה של גמילת הבובה מחיתולים
6. בשלב הראשון, הבובה עדיין לובשת חיתול. מציעים לה להסיר את החיתול וללמוד לעשות את צרכיה בשירותים
עם הילד, מסירים מהבובה את החיתול, ממלאים אותה במים ומתחילים במשחק תפקידים שבו משחקים ומדברים עם הבובה. ברגע מסוים, הבובה מודיעה (את תפקיד הבובה משחק אחד ההורים) שהיא מרגישה צורך להתפנות בשירותים. משבחים אותה ומחמיאים לה על עצם זיהוי התחושה ועל הבקשה להתפנות בשירותים. לוקחים אותה ברוב הוד והדר לשירותים ומאפשרים לה לעשות פיפי בשירותים. מרעיפים עליה מחמאות על ההצלחה, מדביקים על הבגד שלה מדבקות צבעוניות ואף ניתן להציע לה צעצוע קטן כפרס
7. ממלאים את הבובה מים מחדש. ממשיכים לשחק במשחקים שונים ולאחר זמן מסוים היא שוב מודיעה על צורך להתפנות בשירותים. חוזרים שוב על התהליך
8. חוזרים על התהליך כמה פעמים במשך כשלוש –ארבע שעות. מקפידים לתת לילד תפקיד מרכזי בטיפול בבובה, בלקיחתה לשירותים ובהדרכה שלה לגבי הורדת מים, רחיצת ידיים וגם לגבי הענקת המדבקות והפרסים. מומלץ להושיב את הבובה בכל התהליך על ישבנון או על מקטין אסלה
9. פעם בחצי שעה, בודקים לבובה פיזית את התחתונים ומשבחים אותה בכל פעם שהתחתונים יבשים. מחמיאים לבובה על היכולת שלה להתאפק ולשמור על תחתונים יבשים. מציעים לה מדי פעם מדבקה או צעצוע
10. במשך כל התהליך, מציעים לילד משקאות החביבים עליו במיוחד, אפשר גם אבטיח – הכול כדי למלא את שלפוחית השתן בנוזלים וליצור בה לחץ וצורך להתפנות
11. במקרים רבים, בשלב מסוים, הילד עצמו יביע רצון להצטרף לבובה ולהסיר גם הוא את החיתול. אם אין יזמה מצד הילד, כעבור כשלוש שעות, מזמינים אותו בעדינות להצטרף לתהליך. אין לדחוק בילד או ללחוץ עליו וגם אין לנסות לשכנעו באופן מוגזם. על ההורים להתנהג באופן המבהיר כי הילד אינו צריך לעשות דבר כדי לספק את רצונם
12. אם הילד מסרב להשתתף, מניחים לו וממשיכים בתהליך עם הבובה
13. אם הילד מסכים להשתתף, מסירים ממנו את החיתול ומלבישים לו את אחד מזוגות התחתונים החדשים
14.  עם הילד והבובה, הולכים לשירותים כל חצי שעה ומשתדלים שהילד ישב על האסלה במשך כחמש דקות.
15.  משבחים את הילד בכל מקרה שבו הוא עושה את צרכיו באסלה.
. מעודדים אותו להודיע כאשר הוא חש צורך להתפנות.
16.  פעם בחצי שעה, בודקים פיזית את התחתונים שלו, ומשבחים אותו בכל פעם שהתחתונים יבשים.
17. במקרים כאלו, מעניקים לילד מדבקות צבעוניות או צעצועים ואף מטלפנים לקרובי משפחה (סבא וסבתא) ומתגאים בהישג שלו.
18.  במקביל, ממשיכים לבדוק, לקחת לשירותים ולשבח גם את הבובה.
19.  כאשר מרגישים התקדמות של ממש בתגובות הילד, עוברים לפרקי זמן ארוכים יותר של שעה, ואחר כך של שעה וחצי וכן הלאה, ומאפשרים לו לגלות יותר ויותר יזמות משלו.
20. בהדרגה, הילד מפתח עצמאות בנושא עד אשר הוא עצמאי לחלוטין.

יש לציין כי לא תמיד מסתיים התהליך כולו בתוך סוף שבוע אחד. במקרים רבים, תהליך כזה נותן דחיפה רצינית לנושא הגמילה, אך דורש עבודה נוספת במשך כמה ימים או שבועות נוספים. יש להתכונן לאפשרות של נסיגות ומעידות מדי פעם, גם לאחר שנראה כי הושגה גמילה מלאה. יש לקבל אירועים כאלה בהבנה ולא להביע כעס ואכזבה כלפי הילד.

 

גמילה מחיתולים מגיל  0

 

מקובל בדרך כלל כי מוכנות הילד באה לידי ביטוי במספר תחומים. בתחום הפיזי – היבטים של יכולת לזהות מסרים גופניים הקשורים לצרכים, מוטוריקה גסה ומוטוריקה עדינה כגון היכולת לצעוד לשירותים, לטפס על ישבנון, להסיר ולהלביש פרטי לבוש, היכולת להתמודד עם כפתורים, וסקוצ’ים וכיוב”ז. בתחום הרגשי – היבטים של צורך להיפרד מן החיתול , צורך להתנהג כפי שהמבוגרים יותר בסביבה נוהגים, צורך בהישג וכיוב”ז. בתחום התפיסתי – יכולת הבנה, יכולת ביטוי, יכול תקשורתית. קיימת הסכמה כי רוב הילדים מגיעים למוכנות מספקת בתחומים השונים בין הגילים שנה וחצי ושנתיים וחצי.
יחד עם זאת, מסתבר כי בארצות שונות, עדות ועמים ילדים רבים נגמלים לחלוטין כבר בגיל מוקדם יותר ואפילו בגיל 9 חודשים ( ראה עולים מחבר העמים ועולים מאתיופיה ). עובדה זו מלמדת כי יכולתם של ילדים לפתח הרגלי ניקיון ולשלוט בצרכיהם קיימת כבר מחודשי החיים הראשונים. על מנת לטפח ולהפעיל את היכולת הזאת בגיל מוקדם נחוצה גישה מתאימה ומוכנות מתאימה של ההורים. נושא זה בא לידי ביטוי בתחומים נוספים של החיים כגון בתחום רכישת היכולת לקרוא ולכתוב. מקובל בתרבות שלנו כי ילדים מתחילים ללמוד קרוא וכתוב בגיל 5 – 6. יחד עם זאת, ידוע כי ילדים חרדים הלומדים בחדר שולטים בקריאה וכתיבה כבר מגיל 3. זאת כמובן בשל שיטות ההוראה אשר מותאמות ליכולות הבסיסיות של הילדים ומביאות אותן לידי ביטוי כבר בגיל מוקדם.

כיום קיימות גישות המיישמות פעולות מעודדות גמילה כמעט מרגע הלידה של הילד. בבסיס הגישות הללו קיימת ההבנה כי יש להרגיל את הילד לזהות את צרכיו ולעשות אותם במקומות שונים מן החיתול כבר מימי חייו הראשונים. זאת על מנת להפחית את התלות המחלטת בחיתול. יישומה של גישה זו אינו דורש הימנעות מחלטת משימוש בחיתול על כל השלכותיה הלא נעימות. ניתן להשתמש בחיתולים כשיגרה אך יחד עם זאת להקנות לתינוק את ההתנסות בעשיית צרכיו מחוץ לחיתול ( בכיור, באמבטיה, בטבע וכו’ ) לעיתים תכופות ככל האפשר. התנסויות תכופות כאלה ילמדו את התינוק כבר בשלבים מוקדמים מאד לזהות את הלחץ בשלפוחית ובמעי הגס ואת הצורך לעשיית צרכים. הוא גם מתרגל לעשות את צרכיו במקומות שונים מן החיתול ומתנסה בהכנה יעילה ביותר לפרידה המחלטת מן החיתול מאוחר יותר

 

גמילת לילה

 

גמילת לילה מתרחשת בדרך כלל בגילאי שנה עד שנתיים וחצי . זה נעשה באופן טבעי וללא כל התערבות חיצונית.

כיצד מזהים שהתרחשה גמילת לילה?

כאשר מבחינים בכך שהילד מתעורר עם חיתול יבש במשך כמה לילות רצופים. זה מלמד שכנראה נגמל. מפסיקים את השימוש בחיתול.

כיצד לנהוג כאשר גמילת לילה מתאחרת?
א. להסיר את החיתול בלילה במקביל להסרת החיתול במהלך היום (במסגרת הליך גמילה יזום על ידי ההורים).
בשיטה זו, יש לאפשר לילד ללכת לישון ללא התערבות מיוחדת . לא להגביל שתייה.  לא להקפיד במיוחד על התפנות בשירותים לפני השינה. לא לבצעו הערות יזומות לשירותים במהלך הלילה.
חלק מהילדים מגיבים טוב ליזמה זו ומפסיקים להרטיב בלילה במקביל להתקדמות בגמילה ביום.
מומלץ להקצות לתהליך פרק זמן מוגבל של כשבועיים. אם רואים עלייה בשכיחות הלילות היבשים , ניתן להסיק כי אכן הילד הולך ונגמל בלילה. אם לא רואים מגמה כזו, מומלץ  לחזור לשימוש מלא בחיתול .להמתין עוד כמה שבועות/חודשים. במצב כזה, ניתן גם להתחיל טיפול באמצעות זמזם הרטבה. טיפול בזמזם  מיושם בהצלחה רבה כבר מגיל שלוש וניתן לבצעו גם תוך כדי שימוש בחיתול.
ב. להסיר את החיתול בלילה לאחר שהילד  גמול לחלוטין במהלך היום תקופה ממושכת ,אך עדיין מרטיב בלילה. כאן פועלים באופן זהה להנחיות שתוארו בסעיף הקודם

English