מספר חודשים לפני שמתחילים בפעולות מעשיות של הסרת החיתול, מומלץ לדבר על הנושא, להצביע על דוגמאות של בני משפחה וילדים אחרים ולחשוף את הילד לספרים וסרטים בתחום.

גמילת לילה מתרחשת בדרך כלל בגילאי שנה עד שנתיים וחצי באופן טבעי וללא כל התערבות חיצונית. אם הילד מתעורר עם חיתול יבש במשך כמה לילות רצופים, ההורים מבינים שכנראה נגמל, ומפסיקים את השימוש בחיתול. לעתים הגמילה מהרטבה בלילה מתאחרת, ואז רצוי להסיר את החיתול בלילה..

יש לאפשר לילד ללכת לישון ללא התערבות מיוחדת כמו הגבלת שתייה, הקפדה מיוחדת על התפנות בשירותים לפני השינה או הערות יזומות לשירותים במהלך הלילה.

חלק מהילדים מגיבים טוב ליזמה זו ומפסיקים להרטיב בלילה במקביל להתקדמות בגמילה ביום.

מומלץ להקצות לתהליך פרק זמן מוגבל של כשבועיים. אם רואים עלייה בשכיחות הלילות היבשים בפרק זמן זה, ניתן להסיק כי אכן הילד הולך ונגמל בלילה. אם לא רואים מגמה כזו, אפשר לחזור לשימוש מלא בחיתול ולהמתין עוד כמה שבועות/חודשים. במצב כזה, ניתן גם להתחיל טיפול באמצעות זמזם הרטבה, אשר מיושם בהצלחה רבה כבר מגיל שלוש וניתן לבצעו גם תוך כדי שימוש בחיתול.

כל עונה עשויה להיות מתאימה לגמילה מחיתולים או לפחות לפעולות הכנה בנושא אך מטבע הדברים העונות החמות של השנה בהן הילד עטוף בפחות שכבות של בגדים מתאימות יותר.

עליכם לבחור בקו פעולה המקובל עליכם מתוך קריאה ולמידה של חומר מקצועי בנושא ( גם כאן תתקלו בגישות שונות ) ולהיצמד אליו.

אפשר לנסות אך לשוב לשימוש בחיתול בלילה במידה ולא מושג יובש משמעותי תוך פרק זמן של שבועיים.

יש לנהל את כל תהליך הגמילה בסבלנות, תוך הרמוניה, עידוד והימנעות מחלטת מעימותים עם הילד בנושא.

בהחלט כן. כאשר הגמילה לא מתקדמת עדיף לפעמים להפסיק את התהליך, לחזור לשימוש מלא בחיתול ולחשוב מחדש כיצד מתקדמים ומתגברים על המכשול.