03-6-255-255

מנצחים את קקי חמקמקי

Beating Sneaky Poo
Ideas for Faecal Soiling
Terry Heins and Karen Ritchie
Illustrated by Geoff Pryor and Quantom
second edition 1988
רעיונות בנושא בריחת צואה
מאת טרי היינס וקארן ריצ’י / תורגם לעברית ע”י חגית רוזנס
ערוך ומעובד לגירסה העברית ע”י ד”ר ברוך קושניר (2013)

מאמר זה פורסם לראשונה באוסטרליה עוד בשנת 1985. הוא הודפס בהוצאה שניה בשנת 1988. המאמר מרכב משני חלקים.
חלק ראשון מיועד להרחבת הידע שלכם ההורים בנושא, חלק שני הינו סיפור על קקי חמקמקי אותו אתם אמורים להקריא לילד הסובל מבעיית עצירות, התלכלכות ובריחת צואה (אנקופרזיס). בחרנו לתרגם את המאמר ולהעניק אותו לכם ההורים ככלי נוסף העשוי לסייע בהתמודדות עם בעיה חמורה זו ואולי אף בחלק מהמקרים להביא לפתרונה. אנו שמחים להציג את הגירסה בעברית בהתאמה מירבית לגירסה המקורית באנגלית, וממליצים לקרוא בעיון ולנסות ליישם את שיטת הטיפול הזאת.

הקדמה

מטרת מאמר זה היא לסייע לילדים הסובלים מהלקות הזמנית של התלכלכות בצואה, המכונה לפעמים אנקופרזיס, ובמקביל גם להוריהם, למוריהם ולאנשי המקצוע המטפלים בהם. התלכלכות בצואה, הקרויה לפעמים אנקופרזיס, גורמת לבלבול רב. אין זה מפתיע שהורים רבים, ואנשי המקצוע הרבים אליהם הם פונים, אינם יודעים כיצד להתמודד עם הבעיה. גישה זו המתייחסת לתיפקוד הבעייתי של המעי, לאי-ההבנות מול ההורים והמורים, ולילד חסר האונים, המבולבל, עשויה להקל על ההתמודדות עם הבעיה ולפעמים אף להביא לפתרונה. המאמר מיועד לילדים בגילאים 01-5, שההתלכלכות מצואה הוא דפוס מבוסס אצלם. המידע אינו מתאים להורים לילדים בני שלוש שטרם סיימו את תהליך הגמילה שלהם, ועלול לבלבל אותם. חלקו הראשון של המאמר מיועד להורים, ובו נעשה נסיון לענות על שאלות שהורים מרבים לשאול בנושא. חלקו השני של המאמר הוא סיפור ילדים מאוייר, שההורים מתבקשים להקריא לילדם. מעצם העובדה שהטקסט מכיל חומר שימושי עבור בני תשע, הוא עלול במקומות מסוימים להיות מורכב מדי לילד בן חמש. ייתכן שההורים יהיו צריכים לערוך ולהבהיר את הסיפור לילדים קטנים יותר. מייקל ווייט מאדלייד המציא את קקי חמקמקי כמשל מחצין שימושי במיוחד לעבודה עם ילדים אלה. מאמרו, Pseudoencopresis: from avalanche to victory, from vicious to virtuous cycles שפורסם ב-Family Systems Medicine כרך 2, 1984, עמודים 150-160, הוא הבסיס לחלקים בנושא עידוד הילד.
טריי היינס, פסיכיאטר ילדים קארן ריצ’י, פסיכולוגית קלינית היחידה לילדים ומתבגרים, Phillip Health Center

חלק ראשון: שאלות שהורים שואלים

מה זה אנקופרזיס או התלכלכות בצואה?

אנקופרזיס פירושו התלכלכות חוזרת ונשנית של הבגדים בצואה, כאשר המצב אינו בשליטה רצונית של הילד, ואין לו כל פגם גופני ברור. לפעמים משתמשים במונח זה כדי לציין שהסיבה היא רגשית. “התלכלכות בצואה” היא תווית פשוטה יותר שמונעת את הבלבול הזה. ישנן בעיות נדירות בילדוּת שאינן התלכלכות בצואה, אך לעתים ישנו בלבול ביניהן לבין התלכלכות בצואה. הילד עלול לפחד מחדר שירותים מסוים, ולהעדיף לעשות את צרכיו במכנסיו, למשל. ילד מופנם ומבודד עשוי לשחק עם הצואה ולמרוח אותה. מצבים אלה אינם התלכלכות בצואה. לשני הילדים במקרים אלה יש שליטה רצונית על פעולות המעיים שלהם, וברור שקיימת בעיה רגשית.

כיצד פועלים המעיים שלנו?

הקצה התחתון של המעי, בדיוק מעל לפי הטבעת, נקרא החלחולת (רקטום). חלק המעי שנמצא מעל לחלחולת נקרא המעי הגס. רוב הזמן, החלחולת תהיה ריקה. פעם או פעמיים ביום, ישנה התכווצות אוטומטית של המעי הגס, הדוחפת את הצואה לתוך החלחולת. האותות ששולחים קולטני המתיחה מהחלחולת מגיעים למוח שלנו, ואנחנו מרגישים צורך להתרוקן. אותות אלה גורמים למשלוח מסרים מהמוח שלנו, שגורמים לשרירי החלחולת להתכווץ, ולשרירי פי הטבעת להיפתח. המוח שלנו יכול לעצור את המסרים האלה, עד לרגע שבו אנו מגיעים לשירותים.

כיצד אנו לומדים את הכל הדברים האלה?

אחת המשימות העיקריות העומדת בפני פעוטות היא ללמוד לשלוט על פעולות המעיים ושלפוחית השתן. בתרבות שלנו, גמילה מחיתולים מתבצעת בגילאים שנה וחצי עד שנתיים וחצי. הורים קשובים לתינוקות, יכולים להתרגל לצפות חלק מתנועות המעיים של ילדיהם, ולתפוס אותן בזמן; זו נקראת שיטת הקשב. לצורך גמילה מלאה יש להמתין עד לאמצע השנה השניה לחיים, לאחר ביסוס השליטה על השרירים והעצבים. בדרך כלל, היכרות ידידותית ונעימה עם הסיר, הישבנון או האסלה, פעילויות הסחה תוך כדי הישיבה עליהם ושבחים מתאימים יאפשרו לילד להבין את הנושא. קצב ההתקדמות תלוי במזג של הפעוט: הוא יהיה מהיר אם הילד קל ומסתגל בקלות, ואיטי אם הילד קשה יותר ומתנגד. משטרים קשוחים יותר, כגון אלה שהיו נהוגים לפני שנים רבות , של גמילה מחיתולים בגיל שנה, עלולים לגרום לילד להתנגד לשירותים ולעכב את השליטה המוצלחת שלו במעיו.

האם התלכלכות בצואה היא כמו כל בעיית ילדות אחרת?

אפשר לראות בהתלכלכות מצואה כעיכוב התפתחותי. ילדים שונים מצליחים לשלוט במיומנויות שונות, בקצב שונה. ילד בן שבע בעל אינטליגנציה רגילה יכול להיות מיומן מאוד בבעיטה בכדורגל, אבל איטי מאוד בזיהוי אותיות והברות. עיכובים התפתחותיים ספציפיים מוכרים אחרים הם עיכוב בקריאה, בחשבון, סרבול, בעיות קשב, והרטבת לילה.

האם התלכלכות בצואה היא דבר שכיח?

כן. זו בעייה שכיחה למדי. במבדק שנערך בקרב כל בני השבע בשטוקהולם, למשל, אירעה התלכלכות של יותר מפעם אחת בחודש אצל 2.3% מהבנים, ו-0.7% מהבנות (M.Bellman, Studies on Encopresis, Acta. Paediat, Scan. Suppl.170, 1966). המצב באוסטרליה דומה לכך. התלכלכות בצואה נדירה מאוד בקרב ילדים בגילאים 15 ומעלה, בעלי אינטליגנציה רגילה.

ההאם ילדים רבים יותר סובלים מהבעיה הזאת ( אנקופרזיס ) היום לעומת העבר?

אנחנו לא יודעים. לא נעשו סקרים טובים בנושא. רופאי ילדים רבים מתרשמים שהתלכלכות מצואה שכיחה יותר כיום. ההסבר השכיח ביותר שלהם הוא שבשנים האחרונות ההורים פחות תובעניים בנושא הגמילה מחיתולים. עם זאת, ייתכן שהרופאים רואים גידול מסוים בשכיחות, מאחר שהורים מודרניים פונים יותר לעזרה מקצועית.

מה גורם להתלכלכות מצואה?

ברוב המקרים, ההתלכלכות מצואה נגרמת כתוצאה מעצירות שנמשכת זמן רב. גם אם אין עדות לעצירות בעת בדיקת הילד, אפשר לחשוד שהייתה עצירות שנפתרה.

איך מתחילה העצירות?

עצירות מתחילה בדרך כלל בשנה השניה לחיים. התייבשות במהלך מחלת חום עלולה לגרום לצואה קשה שתגרום לכאב בעת ההתרוקנות, ולכן הילד יתאפק. תזונה ודאי חשובה. מחסור בפירות, ירקות ונוזלים תורם לעצירות. ילד חסר מנוחה שמתקשה להתרכז, עשוי לדחות את הצורך להתרוקן.
ישנם מצבים גופניים נדירים שגורמים לעצירות: הפרעות של המוח ועמוד השדרה, היצרות של האנוס, ומחלת הירשפרונג (היעדר תאים עצביים מסויימים, תאי גנגליון, המונעת השתחררות של חלק המעי הרלוונטי לפעולת המעיים). כל המצבים האלה עלולים לגרום לבעיות כבר מהלידה.

אילו בעיות נגרמות בגלל העצירות?

חשוב מאוד שהורים שמנסים לעזור לילדם להתגבר על בריחת צואה יבינו את התוצאות של עצירות ממושכת. הנקודות החשובות הן:
1. הילד לא יכול לומר בצורה אמינה מתי הוא צריך ללכת לשירותים, כי קולטני המתיחה מתוחים מדי ואינם יכולים לשלוח אותות.
2. הילד לא יכול לכווץ את שרירי פי הטבעת כי הם מתוחים ומדולדלים.
3. גם לאחר קבלת העזרה הטובה ביותר, יידרשו חודשיים עד שישה חודשים כדי שהחלחולת שנמתחה כך תחזור לתפקוד רגיל.
פיסורה בפי הטבעת מנציחה את הבעיה כולה. הצואה שנמצאת בחלחולת מתקשה, כי המים נספגים. כשצואה קשה במיוחד עוברת, היא עלולה לגרום לסדק בציפוי הפנימי של פי הטבעת, וכך ההתרוקנות תכאב עוד יותר בפעם הבאה.

מהן הסיבות הרגשיות לכך?

רוב הילדים הסובלים מהתלכלכות בצואה הצליחו לשלוט במעיים כשהיו צעירים יותר. לכן ההורים והרופאים מתפתים למצוא סיבות רגשיות לבעיה. אחרי הכל, הילד הראה בעבר יכולת לבצע את המשימה. משהו אחר גרם להידרדרות במצב.
לעתים ישנן סיבות סבירות: מעבר דירה, פרידה של ההורים, או הולדת אח או אחות. לעתים קרובות יותר, אין הסבר ברור. החיפוש אחר סיבות קלושות, שלא סביר שיהיו רלוונטיות בכלל למקרה הספציפי, אינו עוזר לאיש.
התוצאה הסופית זהה, הן אצל ילדים שבעבר שלטו על פעולות המעיים שלהם, והן אצל ילדים שמאז ומעולם התלכלכו, והיא עצירות כרונית עם חלחולת שאינה מגיבה או מתכווצת.

השלכות רגשיות של בעיית ההתלכלכות

ישנן בעיות רגשיות שנלוות להתלכלכות, וברובן הן אינן נגרמות על ידי המצב, אלא הן השלכות כתוצאה ממנו. ילדי גן, הוריהם והמטפלות שלהם יהיו בדרך כלל סובלניים כלפי תקלות מקריות של התלכלכות. הסובלנות מתפוגגת בשנות בית הספר הראשונות. בכיתה ב’ כבר סביר להניח שיכנו את הילד בכינויים מעליבים. בדרך כלל, לאחר שיודבק לו שם של “מסריח”, הוא יורחק ממשחקים קבוצתיים.
ילדים גדולים יותר, עם בעיית התלכלכות מבוססת ירגישו מיואשים וחסרי אונים. התגובה האופייינית היא להכחיש שקיימת בעיה כלשהי, גם כשמתרחשת תקלה ברורה. ככל שהבעיה נמשכת לאורך זמן רב יותר, כן תרד המוטיבציה להתמודד איתה.

איך ההורים יכולים לדעת אם לילד יש עצירות?

בעיקר מהתבוננות בצואה. צואה שלאחר עצירות תהיה גדולה מאוד, מחולקת למקטעים, עם קצה מוביל נוקשה. תדירות היציאות אינה מספקת מדד אמין. הרגלי היציאות משתנים מאדם לאדם.
“שלשול מתעתע” או “התאפקות והצפת יתר” עלולים להיות מבלבלים במיוחד. זוהי יציאה של צואה רכה, שהצליחה לחמוק סביב צואה קשה של עצירות.
ילד עם עצירות עלול לסבול מכאבים, בדרך כלל במרכז הבטן, ולפעמים מהתכווצויות בבטן.

איך הרופא יכול לאשר כי אכן זו עצירות?

מישוש הבטן עשוי להעיד על גושים קשיחים של צואה עצורים בבטן.
בדיקה רקטלית (החדרת אצבע מכוסה בכפפה משומנת לפי הטבעת) תהיה אמינה יותר, ובדרך כלל יהיה בכך צורך. כמו כל חוויה חדשה אצל ילדים, כדאי להסביר לילד מה עושים ולחזק אותו.
לפעמים צריך לערוך צילום רנטגן של הבטן כדי לגלות את היקף הצואה העצורה לאורך המעי.

מדוע צריך לרוקן את המעי התחתון?

אם המעי התחתון לא יחזור לגודלו הרגיל, הילד ימשיך לסבול מבעיות. אם החלחולת תישאר במצבה הגדוש והמתוח, הקולטנים לא יפעלו. חשוב לשמור על רקטום ריק, כדי להחזיר את טונוס השרירים הרגיל. מגיע לילד להתחיל מחדש עם מעי ריק.

כיצד ניתן לרוקן את המעי התחתון הגדוש?

הפתרון היחיד הוא חוקנים. תכשירים משלשלים לא יהיו יעילים בעצירות שנמשכת זמן רב.
בדרך כלל, ההורים חוששים מהחוקן יותר מהילדים. אם מספקים לילד הסבר בהיר ופשוט לגבי החוקן, איך עושים אותו ואיך הוא יעזור, התהליך לא ידכדך אותו.
כשהצואה העצורה במעי קשה מאוד, משתמשים לפעמים בחוקן ראשוני של שמן זית. לאחר מכן אפשר להשתמש בחוקן שני של סבון ומים, או בחוקן מסחרי.הנפח שנהוג להשתמש בו הוא של 10-20 מ”ל לכל ק”ג ממשקל גופו שלה ילד. ייתכן שיהיה צורך בחוקן זהה למשך יומיים או שלושה, בהתאם לתוצאות.

האם הילד חייב ללכת לבית החולים כדי לקבל סדרת חוקנים?

לא, המקום הטוב ביותר לקבל בו חוקן הוא בבית, עם עזרת אחות או איש מקצוע אחר.
הדרישות העיקריות הן זמן, צוות מיומן עם גישה טובה לילדים, וגישה לבדיקות הנחוצות לפעמים, כגון צילום רנטגן של הבטן. רופא שעובד עם אחות צמודה יוכל לבצע הערכה וטיפול ראשוני מחוץ לבית החולים.
ישנם מקומות שבהם רק בית החולים יענה על הדרישות. הילד יוכל לקבל את הטיפול במרפאת חוץ, בבתי החולים המציעים אפשרות זאת.

במקרים מסוימים יהיה צורך באשפוז. למשל, אם ההורים עייפים ומיואשים מדי, או אם נראה שיש צורך בתוכנית גמילה מיוחדת.

איך אפשר לשמור על חלחולת ריקה?

1. לדאוג שהילד יהיה מעורב ועם מוטיבציה.
2. לדאוג שהילד ישב על האסלה לפחות 5-10 דקות, 20 דקות אחרי ארוחת הבוקר, ואידיאלית אחרי כל ארוחה אחרת.
3. על ידי שימוש במיקרו חוקנים (5 מל’ בלבד) או בנרות המגרים את הרקטום וגורמים להתרוקנות. ההורים יכולים לתת את הנרות. ניתן להשתמש בהם באופן קבוע בשבועות הראשונים, ולחזור להשתמש בהם אם אין לילד תנועות מעיים במשך יום או יומיים יותר מפרקי הזמן הרגילים להתרוקנות המעיים.
4. על ידי שימוש במשלשל לילי באופן קבוע, למשל מספר שבועות. זה יכול להיות משלשל שיוצר גירוי, כמו נורמלקס, או שמן פרפין, שיחייב שימוש במינונים גבוהים יותר.
5. על ידי העשרת תזונת הילד בסיבים.

איך ההורה יכול לדעת אם העצירות חזרה?

לאחר שיקום טונוס השרירים בחלחולת, תחושת ה”מלאות”, תגרום לילד לרצות להתרוקן. הילד יתחיל להבחין במסרים שהוא מקבל מקולטני המתיחה. רק כשהצורך הזה להתרוקן יתרחש, תוכלו להיות בטוחים שהטיפול עובד.
אם התחושה הזאת אינה קיימת, ובמיוחד אם הילד שוב מתלכלך מצואה לעתים קרובות, סימן שהחלחולת שוב התרחבה והיא מלאה.

למי אפשר לפנות לעזרה?

רופא משפחה שמבין בבעיות בריאותיות אצל ילדים, רופא ילדים, או מנתח ילדים יצטרכו להעריך את מצב העצירות ולהחליט כיצד לפתור אותו. זהו השלב הראשון הנחוץ. אם תרצו לפנות לקבלת עזרה מאחות, יועצת לענייני ילדים, פסיכולוג, עובדת סוציאלית או פסיכיאטר ילדים, הם יצטרכו לבדוק שמצב העצירות הוערך וטופל.
אנשי המקצועות הטיפוליים יכולים לסייע מאוד בעידוד הילד ובעזרה להורים עם הסברה בנושא שיקום תפקודי המעיים. התהליך אורך חודשים, וההתלהבות בהחלט עלולה לדעוך עם הזמן.

למה עושים ענין ממהירות ההגעה אל השירותים?

כדאי להתחיל עם הדברים שאפשר לשלוט עליהם, כי כך בונים תקווה ונפטרים מהדכדוך. הילד לא יוכל לשלוט מהר כל כך בבעיה העיקרית, של ההתלכלכות. הילד חסר האונים זקוק לחוויות הצלחה כדי לשמור על המוטיבציה שלו. תכנון מסלולים לשירותים ושיפור מהירות ההגעה אליהם נחשבים שלבים רלוונטיים בהפחתת תקלות ומספקים לילדים את ההצלחות הנחוצות בתחילת התהליך.

לשם מה צריך את קקי חמקמקי?

קקי חמקמקי הוא דמות בדויה, משל לקקי או להתלכלכות. הוא מספק לילד צורת חשיבה על התלכלכות, שמסירה ממנו, ואף מהוריו, את האחריות, ולו חלקית, לבעיה. כשמציגים את קקי חמקמקי בצורה נעימה, הוא שימושי מאוד לעידוד ילדים המכחישים את קיומה של הבעיה.
רוב המבוגרים הספיקו כבר לשכוח איך הם חשבו כשהם היו בבית הספר היסודי. אם אתם מצליחים לזכור, או אם תקשיבו בתשומת לב לילדים בגיל הזה, תגלו שהם חושבים בצורה מאוד “קונקרטית”. הם לא יכולים להבין רעיונות מופשטים כמו, “תתנהג כמו ילד בגילך”, או “למה עשית את זה?” הם חושבים בקטגוריות של שחור ולבן. סרטים מצויירים לילדים, שיש בהם סימון ברור של “הרעים”, ו”הטובים”, משקפים את צורת החשיבה הזאת.
מובן שקקי חמקמקי נשמע קצת מטופש למבוגרים מתוחכמים, אבל הוא הגיוני מאוד לילדים שנלחמים בהתלכלכות מצואה.
הסיפור המצוייר על מיקי וקקי חמקמקי, מסביר לילדים איך הם יכולים לשתף פעולה עם הצוות הרפואי ולעזור לו לפתור את הבעיה.

האם ישנם סיכונים כלשהם עם קקי חמקמקי?

הורים נוטים לדאוג לגבי בניית תמונה של “האיש הרע”. האם זה יגרום לילד להרגיש מובס עוד יותר? אבל הילדים אינם שותפים לחששות אלה. זכרו שהחשיבה שלהם עדיין לא התפתחה לשלב שבו הם שואלים שאלות מופשטות כאלה.
בדרך כלל קקי חמקמקי אינו נתפס כרע בכלל. לפעמים הוא אפילו ידידותי, ורוצה שהילד יצליח. אם הילד מפתח תמונה של קקי חמקמקי שמצטיירת כשלילית ומפחידה מדי, אפשר להציע לו משל נוסף, חיובי. ילד אחד בן שבע המציא את קפטיין קקי החזק, שמשתלט על העניינים ויודע בדיוק איך לטפל בקקי חמקמקי.

איזה מן ההורים צריך לעזור לילד?

אם המצב ימשיך כפי שהוא, לא סביר שיהיה שינוי כלשהו. כדאי לנסות להתארגן מחדש. אם אבא יוצא לעבודה מוקדם במהלך השבוע, הוא יכול להזכיר לילד ללכת לשירותים בזמן שנקבע בסופי השבוע, או בערבים.
ההורה הפחות זמין יכול לעבור כל יום על טבלת ההצלחות ולשבח את הילד בהתלהבות. הוא יכול לעזור לילד בתכנון מסלולים, בדיקות מהירות, תכנון שגרת תקלות, וקשר עם בית הספר.

שוחד יכול לעזור?

דבר לא משכנע הורים שלבעיית ההתלכלכות של ילדם יש בסיס רגשי כמו שיפורים זמניים לאחר הצעת פרס כלשהו. ההבטחה שהוא יקבל אופניים חדשים, יכולה לגרום לילד ללכת לשירותים לעתים קרובות יותר, ולהפחית את שיעור התקלות לזמן קצר. לא סביר שזה יהיה פתרון מספק לבעיה מורכבת כל כך.
במלחמה נגד קקי חמקמקי, ילדים שיתחייבו למשימה מרצונם יצליחו הרבה יותר משכירי חרב מקבלי שוחד. פרסים בצורת שבחים, תעודות וזמן איכות עם ההורים הם כל מה שהילד צריך.

מי צריך לשבח על הצלחות?

האם יש אדם מבוגר מחוץ למשפחה המיידית שמכיר את בעיית ההתלכלכות ואפשר לסמוך עליו? הילד צריך להיות מעורב בבחירת האדם הזה. מישהו שהוא נהנה מביקוריו, וישמח להרשים אותו. סבים, דודים, דודות, חברי ההורים, מורים, רופאי משפחה ופקידות קבלה יכולים להיות מועמדים מתאימים לתפקיד. שיחת טלפון או מכתב קצר יכולים להסביר לאדם שהילד לומד להתמודד עם הבעיה, וישמח לשתף אותו בהצלחותיו. אין צורך לפרט את כל התוכנית. אפשר לקבוע עם הילד שמתקשרים לאדם הזה פעם בשבוע או שלושה שבועות, וזה יהיה אירוע שהילד יצפה לו. זוהי שיטת עידוד יעילה מאוד, שדרושים לה מעט מאוד זמן והשקעה.

האם בית הספר צריך לדעת על כך?

מספיק שבית הספר ידע על קיום הבעיה עצמה. אם יתרחשו תקלות בביתה הספר, ודאי שצריך לערב מורה רגישה שתעזור לתכנן להתמודד עם מקרים כאלה. גישה מהירה לשירותי בית הספר חשובה אף היא. המורה והילד יכולים לתכנן סימנים דיסקרטיים. עיפרון אדום בקצה השולחן, למשל, יכול לסמן, “הייתי חייב למהר לשירותים”.
אם בית הספר מתייאש מהבעיה, כדאי שהרופא או איש מקצוע אחר יעזור. לאחר הסברת הבעיה והציפייה לשיפור בתוך כמה שבועות, רוב בתי הספר ישמרו על גישה חיובית.

איך שומרים על מצב של שיפור?

1. על ידי צפיית תקלות ותכנונן.
ההורים יכולים להבחין בזמן שעובר יותר מהילד עצמו. גאווה על מספר ימים שעברו ללא תאונה יכולה לעזור להפוך מהר מאוד לייאוש, כשמתרחשת תקלה בלתי נמנעת.
הזכירו לילד שהוא במגמת שיפור, על ידי התבוננות משותפת בלוח השנה. כשאתה בן שמונה, קל לך יותר לראות ולהאמין, מאשר להקשיב ולהשתכנע.
התקלות יהיו פחות מייאשות אם אפשר לצפות אותן מראש ולהתמודד איתן באמצעות תרגולת תקלה שחזרתם עליה ביחד.
2. על ידי שיפור הכישורים החברתיים שנזנחו.
בדקו אילו חוגים אופנתיים לילדים בני אותה קבוצת גיל. קבוצה מאורגנת, בפיקוח של אדם מבוגר, תבטיח התחלה רעננה בסביבה חברתית חדשה. לרוב הילדים בגילאי שבע ומעלה תהיה גישה לספורט (טניס, כדורגל, ועוד), לצופים, או לחוגים אחרים למשחק, מוסיקה, וכן הלאה. אם אתם מתחילים את החוג באמצע השנה, הילד יזדקק לעידוד רב יותר ולאימון אישי לבניית הכישורים. תוכניות לחופש יכולות להיות התחלה טובה.

דילוג לתוכן