מקובל בדרך כלל כי מוכנות הילד לגמילה מחיתולים באה לידי ביטוי במספר תחומים. בתחום הפיזי – היבטים של יכולת לזהות מסרים גופניים הקשורים לצרכים, מוטוריקה גסה ומוטוריקה עדינה כגון היכולת לצעוד לשירותים, לטפס על ישבנון, להסיר ולהלביש פרטי לבוש, היכולת להתמודד עם כפתורים, וסקוצ’ים וכיוב”ז. בתחום הרגשי – היבטים של צורך להיפרד מן החיתול , צורך להתנהג כפי שהמבוגרים יותר בסביבה נוהגים, צורך בהישג וכיוב”ז. בתחום התפיסתי – יכולת הבנה, יכולת ביטוי, יכול תקשורתית. קיימת הסכמה כי רוב הילדים מגיעים למוכנות מספקת בתחומים השונים בין הגילים שנה וחצי ושנתיים וחצי.
יחד עם זאת, מסתבר כי בארצות שונות, עדות ועמים ילדים רבים נגמלים מחיתולים לחלוטין כבר בגיל מוקדם יותר ואפילו בגיל 9 חודשים ( ראה עולים מחבר העמים ועולים מאתיופיה ). עובדה זו מלמדת כי יכולתם של ילדים לפתח הרגלי ניקיון ולשלוט בצרכיהם קיימת כבר מחודשי החיים הראשונים. על מנת לטפח ולהפעיל את היכולת הזאת בגיל מוקדם נחוצה גישה מתאימה ומוכנות מתאימה של ההורים. נושא זה בא לידי ביטוי בתחומים נוספים של החיים כגון בתחום רכישת היכולת לקרוא ולכתוב. מקובל בתרבות שלנו כי ילדים מתחילים ללמוד קרוא וכתוב בגיל 5 – 6. יחד עם זאת, ידוע כי ילדים חרדים הלומדים בחדר שולטים בקריאה וכתיבה כבר מגיל 3. זאת כמובן בשל שיטות ההוראה אשר מותאמות ליכולות הבסיסיות של הילדים ומביאות אותן לידי ביטוי כבר בגיל מוקדם.

כיום קיימות גישות המיישמות פעולות מעודדות גמילה מחיתולים כמעט מרגע הלידה של הילד. בבסיס הגישות הללו קיימת ההבנה כי יש להרגיל את הילד לזהות את צרכיו ולעשות אותם במקומות שונים מן החיתול כבר מימי חייו הראשונים. זאת על מנת להפחית את התלות המחלטת בחיתול. יישומה של גישה זו אינו דורש הימנעות מחלטת משימוש בחיתול על כל השלכותיה הלא נעימות. ניתן להשתמש בחיתולים כשיגרה אך יחד עם זאת להקנות לתינוק את ההתנסות בעשיית צרכיו מחוץ לחיתול ( בכיור, באמבטיה, בטבע וכו’ ) לעיתים תכופות ככל האפשר. התנסויות תכופות כאלה ילמדו את התינוק כבר בשלבים מוקדמים מאד לזהות את הלחץ בשלפוחית ובמעי הגס ואת הצורך לעשיית צרכים. הוא גם מתרגל לעשות את צרכיו במקומות שונים מן החיתול ומתנסה בהכנה יעילה ביותר לפרידה המחלטת מן החיתול מאוחר יותר.

English